סיוטי חתונה

תמיד כשהייתי שומעת על אנשים שסיפרו שהיו להם סיוטים לפני החתונה הייתי אומרת "לי זה לא יקרה". כנראה ששכחתי שכשהייתי קטנה וראיתי שההורים של חברה שלי מתגרשים אמרתי את אותו המשפט בדיוק..


ימים ספורים לפני החתונה התעוררתי באמצע הלילה מזיעה, עם דפיקות לב מהירות וצעקתי "זהררררר.."
זהר הגיע לחדר ושאל אותי בבהלה מה קרה וסיפרתי לו מה חלמתי. הוא  מיד לקח מחברת ועט ורשם את מה שאמרתי.


עכשיו, כמה חודשים אחרי החתונה, בעודי מסדרת את החפצים שלנו לקראת כניסתנו לבית החדש, מצאתי את מה שהוא כתב  והחלטתי להעביר את זה לפה בכדי לשתף אתכם.
(לחיצה על המילה "חתונה" בתחתית הפוסט תקשר אתכם לביקורות שכתבתי על הספקים בחתונה)

ובחלום...
הגענו לאולם ולא היו לנו צילומים מקדימים ובנוסף, מנהל האירוע לא הביא לנו את עוגת החתונה שהוא הבטיח לנו.
פתאום ראיתי שלא שלחנו כמעט אף הזמנה, פשוט שכחנו לזרוק אותן לתיבת הדואר.
אחותו הבכורה של זהר הגיעה עם לבוש מכוער, כמו אוברול עם גב חשוף בצבע ירוק וחום עם נצנצים. נראה ממש כמו בגד שקונים בשוק ברוסיה. בנוסף, היא הייתה שמנה עם ידיים שמנות בעיקר באזור "שריר המלח". היא שאלה אותי איך היא נראית ואמרתי לה שהיא נראית יפה (לא היה לי נעים להגיד לה שזה מזעזע) ואז אמא שלי התעצבנה ואמרה "מה יפה? זה מכוער" ואחותו ענתה לה "זה מיוחד, אני אוהבת את זה".
גם אמא של זהר הייתה לבושה לא יפה בכלל.

לי הייתה תסרוקת מכוערת עם 2 צמות שנאספות לקוקו (משהו בין הסגנון של פרידה קאלו יחד עם פרינסס ליאה). כשראיתי את אמא של זהר אמרתי לה שהתסרוקת שלי מכוערת והיא אמרה שאני צודקת ושהיא תסרק אותי. היא הוציאה מסרק  כינים צפוף מאוד וסירקה אותי וכל השיער שלי נעמד מכיוון שיש לי תלתלים וזה פתח אותם - נראיתי כאילו התחשמלתי. זהר אמר לי "למה לא אמרת לספר שיסרק אותך כמו שאת רוצה?" ואני אמרתי לו שאולי הוא לא יכול להבין את זה אבל אני לא זוכרת מה קרה במספרה ובאיפור מרוב ההתרגשות והוספתי :"ככה זה כשאמא שלי לא יכולה לבוא איתי לסידורים" (אמא שלי גרה בספרד).
הרגשתי כל כך מכוערת ואמרתי לזהר "אתה יכול לפחות להגיד לי שאני יפה כדי לעודד אותי" וזהר אמר לי בתגובה "לא יפה לך כל כך הרבה מייק-אפ".

במשך כל החתונה הייתי צריכה ללכת לשירותים לקנח את האף כי הייתי מצוננת ומנוזלת. היה לי ממש קשה לקנח את האף כי כל הזמן הסתובבתי עם הלפ-טופ של זהר ובשביל לקנח הייתי צריכה לשים את הלפ-טופ בין הרגליים ולקנח (כי עם יד אחת קשה לקנח. תנסו בעצמכם לקנח באמצע נהיגה). התעצבנתי שהוא מביא את הלפ-טופ לחתונה ושאני צריכה לשמור עליו.

אזור אחד של האולם היה נראה כמו אולם קולנוע והקרינו שם סרט על בולים. בסרט כל הזמן צעקו "קנו בולים קנו בולים!". זה היה סרט בשחור לבן משנות ה 60. כל האנשים שהיו באולם קמו ואמרו שזה סרט לא טוב. אישה אחת אמרה "תיקנו בולים תיקנו בולים- מה זה השטויות האלו? זה כזה סרט אנתיקה!".

לחתונה הגיעו 30 אנשים מתוך 500 וזהר אמר לי בכניסה לאולם "פרלי, נצטרך עכשיו לעבוד כל החיים שלנו בכדי לממן את החתונה הזו". אחותו האמצעית של זהר ואבא שלו החליטו ברגע אחרון שהם לא מגיעים לחתונה וזה ממש פגע בנו.
המקום היה נראה ממש ישן, כמו מסעדה של שנות ה 70.

בת דודה שלי הגיעה עם שיער מבולגן, כאילו לא הסתרקה חודשים. היא מצאה על הבר שרשרת סוכריות ישנה שנשארה מחתונה אחרת והיא החליטה לעשות איתה קוקו.
באמצע החתונה יצאנו מהאולם שהיה משום מה ברחוב קזן ברעננה וראיתי כלה יפה שמצטלמת צילומים מקדימים עם בעלה ליד המשמר האזרחי. קינאתי בה שיש לה צילומים מקדימים ואני לא הספקתי. בעודי מסתכלת עליהם אמרתי לזהר "מה עוד רע יכול לקרות לנו היום?" ובלב שלי חשבתי שבטח לא נשכב שנגיע למלון בלילה. כל החתונה הייתה פשוט כישלון.
מזל שזה היה רק חלום...

אני חושבת שכל החששות שהיו לי באו לידי ביטוי בצורה זו או אחרת בסיוט הזה.
החתונה שלנו הייתה ב 21.12.2010 והיא הייתה מהממת.
חתן כלה לעתיד, אל תילחצו מהסיוטים האלו, גם לכם תהיה חתונה מושלמת :)